אודות הדמות סבא יצחק
סבא יצחק נולד בשנת 1944 בזמן השלטון הטורקי בישראל, תל אביב.
יש לו אחות בשם עטרה והוא יתחתן אם סבתא אן נולדו להם חמישה ילדים(אבי,שירית,טל,נועם ואורן).
שהיה צעיר אהב לשחק ולזרוק על התורקים פצצות מים ולהתחבא.
פעם אחת הם שיחקו ברוגטקות ופגעו לו בעין והוא היה שנה בבית חולים,מתי שוהא ישתחרר הוא ראה רק בעין אחת עין אחת רגילה ועין שניה מזכוכית.
פעם אחת הוא קפץ מקומה שניה ושבר את היד והרגל.
פעם הוא היה שחקן כדורגל במכבי ת"א ואז הוא טס לחו"ל ושיחק שם כדורגל לנוער.
סבא שלי פעמים נכנס לכלא בגלל:
1)הם ניסו להבריח את חבר שלו מהגבול ותפסו אותם והם יצאו שסבא שלי שיחד אותם.
2)לדוד שלי היה כדור בתיק כי הוא בדיוק השתחרר מהצבא ואז תפסו אותם והם השתחררו כי סבא שלי שיחד את השומר.
ראיון אם סבא יצחק וסבתא אן:
אני:סבא למה החלחטת לעלות לארץ?
סבא וסבתא:אחרי שחיינו בארץ שנתים כתיירים והכרנו את אורח החיים החלטנו שמדינה יהודית זה המקום להשתקע בו לתמיד.רצינו שילדנו ונכדנו יגדלו באווירה שקיימת בארץ וחשבנו שזה המקום הטוב לגדל את משפחתנו
אני:סבא וסבתא באיזה קשיים נתקלתם כשעלייתם?
סבא וסבתא:המנטליות בארץ הייתה יותר אגרסיבית ופתוחה מיזו שארצות הברית
שהיא יותר עדינה ושמרנית.
לזה היינו צריכים להתרגל ודבר נוסף היה כמובן,שבארץ כולם מעורבים בחיים של כולם ובארצות הברית כל אחד חיי לעצמו.
כמו כן רב המשפחה של סבתא נשארה בחו"ל ולא היו טלפנוים לתקשורת.
היה צריך להזמין שיחה ביום מסוים בזמן מסוים בדואר וזה עלה 6 דולר לדקה!!
דבר נוסף הייתה תקופת התאקלמות של הילדים הקטנים כולל למידת שפה.
אני: במה סבא עבד כשעליתם לארץ?
סבא וסבתא:לסבא היה זיכרון להביא צעצועים מכמה חברות בארה"בוהוא פתח עסק אם שותפו.היות וזה לא מילא את כל זמנו סבא גם התחיל לעבוד בבורסת היהלומים ברמת-גן.
אני:של מי היה הרעיון לבוא לארץ?
סבא וסבתא:הרעיון לבוא לארץ היה של סבתא והיא העלתה את הראיון אלי.ההחלטה להישאר היתה הדדית.
אני:למה החלטתם לגור בפ"ת כשעליתם?
סבא וסבתא:גרנו לפני שנתיים בנתניה כי שם היתה הדירה שעשינו בה חילופי דירות.גרנו בשכונה דתית שיכון מזרחי.אבל הרוב היו זקנים ודירות קטנות אז חיפשנו מקום חדש לגור בו ומצאנו בפ"ת.
אני:מה המסר החשוב ביותר לדעתך שלמדת מהוריך?
סבא:הדבר שאני למדתי מאבא שלי הוא לדעת לעשות את הגיון הנכון ביןעמידה בהתחייבויות שלנו אבל אבל באותו זמן לא לשכוח לענות בצורה האופטימית מהחיים בכל הזדמנות שניתן.
מאמא שלי למדתי לקבל כל אדם כמו שהוא ולא לפתח ציפיות מאנשים כך שאתה לעולם לא תתאכזב מהם ותמיד מרוצה בחלקך.
יש לו אחות בשם עטרה והוא יתחתן אם סבתא אן נולדו להם חמישה ילדים(אבי,שירית,טל,נועם ואורן).
שהיה צעיר אהב לשחק ולזרוק על התורקים פצצות מים ולהתחבא.
פעם אחת הם שיחקו ברוגטקות ופגעו לו בעין והוא היה שנה בבית חולים,מתי שוהא ישתחרר הוא ראה רק בעין אחת עין אחת רגילה ועין שניה מזכוכית.
פעם אחת הוא קפץ מקומה שניה ושבר את היד והרגל.
פעם הוא היה שחקן כדורגל במכבי ת"א ואז הוא טס לחו"ל ושיחק שם כדורגל לנוער.
סבא שלי פעמים נכנס לכלא בגלל:
1)הם ניסו להבריח את חבר שלו מהגבול ותפסו אותם והם יצאו שסבא שלי שיחד אותם.
2)לדוד שלי היה כדור בתיק כי הוא בדיוק השתחרר מהצבא ואז תפסו אותם והם השתחררו כי סבא שלי שיחד את השומר.
ראיון אם סבא יצחק וסבתא אן:
אני:סבא למה החלחטת לעלות לארץ?
סבא וסבתא:אחרי שחיינו בארץ שנתים כתיירים והכרנו את אורח החיים החלטנו שמדינה יהודית זה המקום להשתקע בו לתמיד.רצינו שילדנו ונכדנו יגדלו באווירה שקיימת בארץ וחשבנו שזה המקום הטוב לגדל את משפחתנו
אני:סבא וסבתא באיזה קשיים נתקלתם כשעלייתם?
סבא וסבתא:המנטליות בארץ הייתה יותר אגרסיבית ופתוחה מיזו שארצות הברית
שהיא יותר עדינה ושמרנית.
לזה היינו צריכים להתרגל ודבר נוסף היה כמובן,שבארץ כולם מעורבים בחיים של כולם ובארצות הברית כל אחד חיי לעצמו.
כמו כן רב המשפחה של סבתא נשארה בחו"ל ולא היו טלפנוים לתקשורת.
היה צריך להזמין שיחה ביום מסוים בזמן מסוים בדואר וזה עלה 6 דולר לדקה!!
דבר נוסף הייתה תקופת התאקלמות של הילדים הקטנים כולל למידת שפה.
אני: במה סבא עבד כשעליתם לארץ?
סבא וסבתא:לסבא היה זיכרון להביא צעצועים מכמה חברות בארה"בוהוא פתח עסק אם שותפו.היות וזה לא מילא את כל זמנו סבא גם התחיל לעבוד בבורסת היהלומים ברמת-גן.
אני:של מי היה הרעיון לבוא לארץ?
סבא וסבתא:הרעיון לבוא לארץ היה של סבתא והיא העלתה את הראיון אלי.ההחלטה להישאר היתה הדדית.
אני:למה החלטתם לגור בפ"ת כשעליתם?
סבא וסבתא:גרנו לפני שנתיים בנתניה כי שם היתה הדירה שעשינו בה חילופי דירות.גרנו בשכונה דתית שיכון מזרחי.אבל הרוב היו זקנים ודירות קטנות אז חיפשנו מקום חדש לגור בו ומצאנו בפ"ת.
אני:מה המסר החשוב ביותר לדעתך שלמדת מהוריך?
סבא:הדבר שאני למדתי מאבא שלי הוא לדעת לעשות את הגיון הנכון ביןעמידה בהתחייבויות שלנו אבל אבל באותו זמן לא לשכוח לענות בצורה האופטימית מהחיים בכל הזדמנות שניתן.
מאמא שלי למדתי לקבל כל אדם כמו שהוא ולא לפתח ציפיות מאנשים כך שאתה לעולם לא תתאכזב מהם ותמיד מרוצה בחלקך.
הצג את בית יצחק במפה גדולה יותר
אילן יוחסין
